ההיסטוריה של שיטוריו קראטה

המייסד של קראטה-דו שיטוריו, קנווה מבוני, נולד ב 14 בנובמבר 1889, בעיר שורי באוקינוואה יפן. הוא היה צאצא דור 17 של אחד מהלוחמים האמיצים של ממלכת "ריוקיו" Kenio Oshiro. מבוני עצמו היה ילד חלש פיזית, אך למרות זאת, קרוביו נהגו לספר לו סיפורים על אבות אבותיו המפורסמים והוא חלם על התחזקותו הפיזית. בגיל 13, התקבל מבוני לבית הספר לקראטה המפורסם של המאסטר אנקו ייטוסו Anko Itosu, אשר חי בעיר שורי. מבוני התאמן מידי יום, גם בזמן סופות טייפון, וכעבור שבע שנים הוא למד את אומנות "יד שורי" (זרם הקראטה שתורגל בעיר שורי).

כאשר מבוני היה בן 20, הוא התחיל ללמוד את אומנות "יד נאהה" (זרם הקראטה שתורגל בעיר נאהה) אצל המאסטר קנריו היגואנה Kanryo Higaonna. מאוחר יותר שני זרמים אלו של קראטה אוקינאווה יצרו את הבסיס לשיטת שיטווריו שיצר מבוני.

לאחר שסיים את לימודיו ושוחרר משירות צבאי עבד מבוני במשטרה במשך 10 שנים. עבודתו דרשה ממנו להגיע למקומות שונים במדינה מה שנתן לו את ההזדמנות ללמוד זרמים שונים של קראטה אצל מורים מקומיים פחות מוכרים. הוא למד גם את האומנות העתיקה של Ryokan Budo.

תחילת המאה ה 20 היתה תקופה של התפשטות רחבה של הקראטה. ב 1910 הקראטה נחשב כמקצוע נפרד בתוכנית הלימודים בביה"ס, ולמעשה קיבל בכך הכרה רשמית ממוסדות המדינה. אך לימוד הקראטה היה ללא שיטתיות ומטודיקה של לימוד. רוב המאסטרים נתנו יותר תשומת לב לפיתוח היכולת הפיזית של הגוף, כף יד, מרפקים ואצבעות, השתמשו הרבה במאקיווארה ושקי חול ולא היה לבוש קראטה רשמי כפי שנהוג היום. 

באותם שנים התחיל מבוני ללמד קראטה. בעזרת מוריו, הקים מבוני בי"ס ללימוד אומנות הקראטה אותה לימד. ב 13.2.1918 נולד בנו הבכור Kenei. באותה שנה התחיל מבוני לפרסם את שיטת הקראטה יחד עם עזרתם של מורים ידועים נוספים. הוא אירגן מפגש בביתו בה נכחו Gichin Funakoshi, Choju Oshiro, Choshin Chibana, nbun Tokuda, Shimpan Shiroma, Seicho Tokuumura Hoko Ishikawa. בנוסף בשנת 1918 היה למבוני הכבוד להדגים קראטה בבי"ס באוקינאווה בנוכחותם של הנסיכים Kuni ו Kacho.

בשנת 1924, היה מבוני המורה לקראטה בשני בתי הספר, והיה לו הכבוד להדגים את האומנות בפני הנסיך Titibu.

ב 1925 מבוני, יחד עם מורים אחרים הקימו את "מועדון הקראטה האוקינאווי", אשר הגשים את חלומו הישן לבסס מועדון אימונים קבוע. הרבה מנהגי קראטה מפורסמים הגיעו להתאמן במועדון האימונים שהיה הראשון למעשה שהוקם. מבוני ומיאגי מונו למורים הקבועים של המועדון.

באותה עת, המורים הדגישו את האימון הפיזי ותרגול הקרבות. מספרים שכאשר שאל תלמיד את המורה לגבי משהו נתן לו המורה הזדמנות לתקוף אותו וענה תוך הדגמה של מספר טכניקות הגנה. האימון היה למעשה תרגול חוזר של אותם טכניקות. לכל המורים היו שיטות שונות אבל שיטת הלימוד היתה דומה – תרגול מעשי.

שנת 1927 היתה חשובה מאוד למבוני. הוא פגש את מייסד הג'ודו המודרני Jigoro Kano, אשר הגיע לאוקינאווה לפתוח מועדון ג'ודו. למיאגי ומבוני היתה ההזדמנות להדגים ולהסביר לקאנו את טכניקות הקראטה. קאנו התרשם מהקראטה והחשיב אותה לאומנות הלחימה האידיאלית גם להגנה וגם להתקפה. הוא ציין את החשיבות להפיץ את הקראטה ברחבי יפן. מבוני לאחר מילותיו של קאנו, החליט לעבור לאוסקה ולהקדיש עצמו לפיתוח הקראטה שיטוריו והפך את השיטה לפופולארית ביפן.

מכיוון שקראטה-דו מקורו באומנות אוקינאווית, מבוני ניצב בפני תפיסה מוטעית של הקראטה כשעבר לאוסקה. לא היו מועדונים פתוחים להתאמן, ומבוני ניסה להפיץ את הקראטה במחלקות משטרה ומנזרים בודהיסטים. לרבים היה קשה לקבל את הקראטה, במיוחד את הקאטה, אשר כונתה לעיתים "ריקוד אגרופים". מבוני עבד ימים ולילות, בניסיון להמציא דרכים להפוך את הקראטה לפופולארי. הוא אף תירגל Tame shivari – אומנות השבירה של לבנים וקרשים, בנסיון להראות לאנשים את כוחה של האומנות החדשה. קראטה-דו לעיתים אף שומשה ב"קרבות רחוב", מה שסותר את האידאולוגיה ושמה של אומנות הלחימה. המשטרה ניסתה לאכוף קראטה-דו מכיוון והיו מקרים בהם שוטרים נפגעו בזמן מעצר.

למרות הקשיים, מבוני נשאר בדרך בה בחר. מאמצו הכביר לבסוף צלח, וכתוצאה ארגון בשם Dai-Nihon Karate-Do Ka (הארגון הגדול לקראטה-דו יפני) הוקם ב 1931. בהמשך הארגון שינה שמו ל"ארגון הקראטה היפני" מה שממנו יצא ארגון שיטוקאי (קאי = ארגון) המודרני. רבים מהחברים הפעילים ב"ארגון הקראטה היפני" היו תלמידיו של קנווה מבוני. היום הם ליבה של שיטוקאי ב"התאחדות היפנית לקראטה-דו" וממשיכים להעביר את האומנות שלמדו ממאסטר מבוני לתלמידיהם.

לאחר מלחמת העולם השניה, התחילו להפתח מועדוני קראטה אחד אחרי השני בבתי ספר ובאוניברסיטאות. אורגנו תחרויות ובוצעו ההכנות לקראת האליפות הארצית של יפן. במשך תקופת ה"לאחר המלחמה" מבוני עזר בבניתה המחודשת של יפן תוך הקדשה לפיתוח והפצה של קראטה-דו שיטוריו.

אך לרוע המזל לא היה לו מספיק זמן לבצע את תוכניותיו מאחר ונפטר ב23 במאי 1952 (בן 62 במותו).

קראטה-דו שיטוריו, שיצר קנווה מבוני, משלב את האפיונים של קראטה "שורי" של מאסטר ייטוסו וקראטה "נאהה" של מאסטר היגואנה. השם שיטוריו מורכב מהאותיות הראשונות של השמות של המאסטרים ייטוסו והיגואנה (."Ito" = Shi, "Higa" = To). בזמן שלימד את תלמידיו והסביר את ההבדלים הבסיסיים בין שני בתי הספר (שורי ונאהה), מבוני שם דגש בעיקר על הקאטות. הוא האמין כי קאטות, אשר משלבות גם טכניקות הגנה וגם טכניקות התקפה, הן החלק החשוב ביותר בקראטה, ושהכרחי להבין את המשמעות של כל תנועה ותנועה בקאטה על מנת לבצעה כהלכה. מבוני היה הראשון שהציג את ה Bunkai kumite ("קרב לפי חלקים"), אשר מדגים את המשמעות והשימוש הנכון בכל קאטה. התוצאה הסופית של תרגול נכון של קאטות וקרבות זה היכולת להשתמש בטכניקות קראטה בקרב חופשי. כמו כן, באמצעות תרגול הקאטות ניתן להעביר את הידע הרב המוסתר בקאטה (בחלקים) לדור התלמידים הבא. בקראטה-דו שיטוריו, להבדיל משיטות אחרות, יש הרבה יותר קאטות.

לדבריו של קנווה מבוני, תלמיד אשר מתעלם מקאטות ומתרגל רק קרבות, לעולם לא יתקדם בדרך הקראטה ולעולם גם לא יבין את משמעותה.

המרכז של "ארגון הקראטה היפני" היה באזור קאנסאי. בעקבות מאמציו של Manzo Iwata (אחד מתלמידיו הטובים ביותר של מבוני, ובהמשך יו"ר "התאחדות היפנית לקראטה-דו שיטוריו") הסניף המזרחי, הממוקם בטוקיו, הוקם בנובמבר 1960. באותה שנה בנו של המייסד (מבוני) Kenei Mabuni ארגן את הסניף המערבי, באוסקה. שני המרכזים קיימו אליפויות עצמאיות עד לשנת 1964, בה התקיימה לראשונה האליפות בקראטה-דו שיטוריו המאוחדת. באוקטובר באותה שנה הוקמה "ההתאחדות היפנית לקראטה-דו". בפבואר 1973 הסניף המערבי והסניף המזרחי התאחדו, והובילו להקמת "ההתאחדות היפנית לקראטה-דו שיטוריו".

ביה"ס של קראטה-דו שיטוריו התחיל את פעילותו הבינלאומית. מורים לקארטה נשלחו לאסיה, אמריקה הלטינית, ארה"ב ואירופה. נציגים רשמיים ממדינות שונות התאספו במקסיקו סיטי בנובמבר 1990 לדון בפיתוח הקראטה בעולם, והקמתה של "ההתאחדות הבינלאומית לקראטה-דו שיטוריו".

לבסוף בשנת 1993, הוקמה "ההתאחדות העולמית לקראטה-דו שיטוריו" שמרכזה בטוקיו, כאשר מנזו יווטה כנשיאה. נציגים רשמיים מ 28 מדינות לקחו חלק באליפות העולם הראשונה בקראטה-דו שיטוריו.